שמה של המגילה בספרות חז " ל הוא " קינות " ( בבא בתרא יד ע " ב ) , " מגילת קינות " ( ירושלמי , שבת טז , טו ) וגם " ספר קינות " ( חגיגה ה ע " ב ) , והשם " קינות " דבק גם בתרגומים העתיקים : תרגום השבעים והתרגומים הלטיני והסורי . לעיתים מוסיפים כתבי יד של התרגומים הללו אל שם המגילה את שמו של ירמיהו : " קינות ירמיהו " ואפילו " קינות ירמיהו הנביא " . ואכן השם " קינות " , מלבד היותו משקף את הסוגה הספרותית של חמשת פרקי המגילה , נובע , כפי הנראה , מן המסופר על קינת ירמיהו על המלך יאשיהו ( דברי הימים - ב לה , כה ) , סיפור המלווה גם בהזכרת קובץ של קינות : " ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחוק על ישראל והנם כתובים על הקינות " . ( על יחוס מגילת איכה לירמיהו ועל היחס בין ספרו לבין המגילה , ראו להלן , סעיף יב . ) השם " איכה " , שניתן למגילה בעקבות המילה שבראשה ( תופעה רווחת במתן שמות לספרי המקרא ) , דבק במגילה כנראה רק בימי הביניים , והוא מופיע גם בכותרות המדרשים המוקדשים לה : " איכה רבה " ו " איכה זוטא " .
אל הספר