בעיות הייצוג בבית המשפט העליון עלו מכמה כיוונים . דרישות מצד הממסד הפוליטי ומצד קבוצות שונות בציבור הביאו ליצירת הכיסא הדתי והכיסא הספרדי , עליהם דובר לעיל . בשנת 1977 מונתה בפעם הראשונה אישה לעליון , מרים בן - פורת , וכעבור חמש שנים הצטרפה גם השופטת שושנה נתניהו . עם זאת , קיימת דרישה קבועה מצד ארגוני הנשים וגופים נוספים להגדלת מספרן של הנשים בגופים בעלי השפעה , וביניהם בית המשפט העליון . בשלהי 2004 הגיע מספר השופטות בעליון לשש , אך מספרן ירד לאחר מכן , וב 2015 - נמנו בבית המשפט העליון ארבע שופטות . ב 2004 - מונה לעליון השופט סלים ג ' ובראן , שהוא נוצרי מארוני , ומינויו - לראשונה - של שופט לא - יהודי לבית המשפט העליון הוליד את המושג "הכיסא הערבי " . גורם נוסף שפעל לגיוון הרכבו של העליון , מכיוון אחר , נבע מהתנגדות למונוליטיות שנוצרה בו עקב השליטה של שופטי העליון במינויים בתקופת המהפכה המשפטית . השליטה הזו הביאה לזרימה רצופה של יוצאי הייעוץ המשפטי והתביעה לבית המשפט העליון , והיא רוככה במידת - מה החל ב 2007 - עם מינוים של חנן מלצר ויורם דנציגר מהשוק הפרטי . במינויים שנעשו לאחר מכן ניכר...
אל הספר