מגילת העצמאות , ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל , נפתחת בצידוק האידיאולוגי להקמת המדינה בארץ ישראל : " בארץ ישראל קם העם היהודי , בה עוצבה דמותו הרוחנית , הדתית והמדינית , בה חי חיי קוממיות ממלכתית , בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל - אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי . לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו , ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית . מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה , ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים , וחלוצים , מעפילים ומגינים הפריחו שממות , החיו שפתם העברית , בנו כפרים וערים , והקימו יישוב גדל והולך . " לאחר מכן נזכרים התנועה הציונית , תיאודור הרצל והקונגרס הציוני הראשון , שהכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו , ובהמשך מדובר על ההכרה הבינלאומית המשתקפת בהצהרת בלפור , במנדט מטעם חבר הלאומים ובהחלטת האו " ם מ 29 - בנובמבר . 1947 השואה מובאת כראיה המעידה על ההכרח לפתור את הבעיה היהודית באמצעות הקמת מדינה , ועל תרומתו של היישוב היהודי למלחמה בנאצים . הי...
אל הספר