בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים חידשו את פעולתם לאחר קום המדינה באמצעות השופטים היהודים שכיהנו בהם בזמן המנדט הבריטי . רובם ( למעט בודדים ) קיבלו את המינוי תוך שבועיים מהכרזת העצמאות . 282 ואולם , בית המשפט העליון לא היה קיים למעשה , משום שהיה בו רק שופט יהודי אחד , גד פרומקין . וכך , במשך חודשים אחדים לא פעלה ערכאת ערעור על בתי המשפט המחוזיים , וסמכותו של בית המשפט העליון כבית דין גבוה לצדק נמסרה לבית המשפט המחוזי בתל - אביב . 283 הדיון בבג " ץ המפורסם בז ' רנו נ ' שר המשטרה , 284 שיפורט בהמשך , החל לפיכך בבית המשפט המחוזי בתל - אביב , והסתיים בבית המשפט העליון שהוקם בינתיים . הדוגמה ממחישה , אגב , את כוחו העצום של גורם המקריות - בחיינו בכלל וגם בתחום המשפט . כאשר החל בית המשפט המחוזי בתל - אביב לפעול כבג " ץ , לא היתה מניעה לאפשר לו , ואולי אף לבתי משפט מחוזיים אחרים , להמשיך למלא את התפקיד . זו היתה לכאורה החלטה מובנת מאליה , שכן שבתו של בית המשפט העליון כבג " ץ היא אנומליה , שקשה למצוא כמותה בעולם . התוצאה של האנומליה הזו - שתוארה בפרק שעסק בבית המשפט העליון המנדטורי - היא שלצד ...
אל הספר