30 שנות משפט בריטי בארץ הטביעו חותם עמוק - וחיובי - על המשפט הישראלי . סימנים אחדים לכך ניכרים עד היום . בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה פסקו בתי המשפט בישראל לא אחת בעקבות הפסיקה הבריטית ואף זו של בתי המשפט המנדטוריים , אולם היו גם מקרים שבהם הגיעו בתי המשפט בישראל העצמאית להכרעות שונות מאלה שהתקבלו בעבר . דוגמה בולטת , שהתעוררה סמוך להקמת המדינה , נוגעת לתוקפו של כתב המנדט . כשאכפו הבריטים , בעקבות הלחץ והמהומות של ערביי ארץ ישראל , את כללי " הספר הלבן " , טען היישוב היהודי שהגבלת העלייה והגבלת רכישת הקרקעות סותרות את כתב המנדט . בית המשפט העליון המנדטורי פסק שכתב המנדט הוא הסכם בינלאומי , שאינו מהווה חלק מהמשפט הפנימי של ארץ ישראל , אלא במידה ש " דבר המלך במועצתו " מפנה אליו ומאמצו ( ואכן , היו בדבר המלך הוראות שעשו זאת , כפי שיתואר בהמשך ) . ואולם , דבר המלך - שהיה למעשה דבר חקיקה בריטי , אשר קבע את סדרי המשפט והממשל בארץ ישראל ונחשב בארץ ל " חוקה " - ניתן לשינוי , ואינו כפוף למנדט . לפיכך , קבע בית המשפט , כתב המנדט אינו יכול לגבור על חקיקה מקומית אם אינה מנוגדת לדבר המלך במועצתו ...
אל הספר