[ב] רוחות קבוצתיות

" האינדיבידואליות נדרשת כעת לפנות את מקומה ... האוניברסליות מתגלה דרך השימוש במסה . ” זה אינו נאום של סוציאליסט אוטופי אלא של מרתה גרהם בדבריה על מצב האמנות ב – – 1929 בערך בזמן שבו היא הרחיבה את הטריו שלה לקבוצה של תריסר רקדניות . באותה השנה השוותה בהתלהבות דוריס המפרי – שעבדה כבר במשך זמן מה עם צורות קבוצתיות – בין האנסמבל במחול לבין התזמורת הסימפונית במוזיקה וכתבה להוריה : ... " הקבוצה יכולה לבטא דקויות רבות יותר , עוצמה רבה יותר , גיוון רב יותר משרקדן יחיד יוכל אי פעם , גם אם יהיה חכם ומוכשר מאין כמוהו . ” בשנות העשרים ראו אמנים ואינטלקטואלים רבים בעצמיות שלהם דבר הדורש טיפוח בנפרד מהחברה . התורה הפרוידיאנית וההשפעות שלה על השיח הפופולרי במסיבות הסלוניות העניקו לתפיסה הזאת תוקף . שלא במפתיע , רווחו בעולם המחול מופעי סולו . סביר לדוגמה שהצלחתה של הרקדנית ואמנית המשחק האילם אנגנה אנטרס נבעה בין היתר מהחדות של התובנות הפסיכולוגיות שהוצגו בקטעי המופע שלה . אולם בשנות השלושים ראו בעצמם אנשי יצירה רבים חברים תורמים לחברה . נפילת הבורסה ב – 1929 והשפל הגדול שבא בעקבותיה עוררו מודעות להשלכ...  אל הספר