ב 28 בספטמבר 1962 ישב מרטין לותר קינג ג ' וניור בשלווה על במת הוועידה בברמינגהאם , אלבמה , כשמישהו מהקהל עלה בקור רוח לבמה וניגש אליו . פתאום התחיל האיש לחבוט באגרוף בפניו של ד " ר קינג . המהלומה הראשונה הפילה את קינג , אבל גם אחרי שלוחם זכויות האדם נפל המשיך התוקף להטיח בו מהלומות אכזריות . אמנם קינג תמך במאבק לא אלים נגד האפליה הגזעית , אבל אף אחד לא היה מאשים אותו אילו היה מגיב בכעס אלים לתוקף , גזען שדגל בעליונות הלבנים , שמאוחר יותר התברר כי פעל בשליחות המפלגה הנאצית האמריקאית . במקום זאת בחר קינג בדרך פעולה שונה . הוא קם על רגליו , הביט בפניו של התוקף בהבעת רוגע נשגבת ושמט את זרועותיו מבלי להתגונן , “ כמו תינוק בן יומו , " לדברי אחד הצופים . כשאחרים זינקו להגן עליו , קינג הפציר בהם , “ אל תיגעו בו . אל תיגעו בו . אנחנו צריכים להתפלל עליו . " התקרית הזאת היא אחת מני רבות שהפגינה את מחויבותו של קינג לעקרונות המוסר . קינג , שהוסמך ככומר בפטיסטי , הקדיש את עצמו לגילום אידיאלים של הגינות , יושרה וצדק ולקידומם . מסירותו לאי אלימות היתה איתנה ועקבית , והתפרשה הרבה מעבר לסוגיות של השגת...
אל הספר