קומפוזיציה: אלתור ופיתוח של תמה

היה זה ההישג הפדגוגי הטוב מכול , אולי גם העליון : לא רק להשיג עצמאות אמנותית , אלא גם להידרש לקחת אחריות אישית מוחלטת . ( 1983 a : 6 Wigman ) בשנותיו הראשונות של בית הספר של ויגמן לא הוקדש זמן מיוחד לשיעורי אלתור . תחת זאת , התפתח האלתור במסגרת שיעורי היום . כשוויגמן לימדה בברלין בשנות החמישים , כבר הוקדש בשיעורי אחר – הצהריים זמן מיוחד לאלתור , לקומפוזיציה ולביצוע חזרות . בימי שני ורביעי למדו התלמידים לסירוגין אלתור וקומפוזיציה בהוראתה של ויגמן ובליוויו של אולריך קסטלר . ימי שלישי הוקדשו לכיתות משחק אילם וימי חמישי ושישי לתיאוריית המחול ולהיסטוריה . זמן החזרות אחר – הצהריים נוצל לפיתוח של פרויקטים עצמאיים , שצמחו מתוך שיעורי הקומפוזיציה . אלתור ויגמן משתמשת בעולם דימויים המעודד אלתור . היא מתבססת על חייה שלה , על מה שריגש אותה בכל תקופה הנתונה . בנוסף לכך , היא גם מבססת אלתורים על יסודות הטבע – אש , מים , אדמה ואוויר – ועל תופעות טבע כמו רוח , שלג חרישי או נפילת עלים בסתיו . היא מסתמכת גם על חוויות יומיום , כמו הימצאות לבד ברחוב , וגם בדימויים ששימשו לה מקור השראה לקומפוזיציות מחול , ...  אל הספר