כתביה של ויגמן פותחים צוהר להבנת כוונותיה בהחלטה להוסיף מסכה לריקוד : מדוע צריך הרקדן להשתמש במסכה ? בכל פעם שהדחף היצירתי שלו מחולל בקרבו תהליך של פיצול , כאשר הדמיון שלו חושף תמונה של דמות זרה לכאורה , וזו ... מאלצת את הרקדן לחוות סוג מוגדר של מטאמורפוזה . המסכה אינה יכולה ואינה אמורה לעולם להיות תוספת מעניינת או קישוט . היא מוכרחה להיות מרכיב מהותי של הדמות הרוקדת , שנולדה בעולם החלומות ושהופיעה במציאות כבמטה של קסם . המסכה מבטלת את היבטי האישיות של האדם וגורמת לו להתמסר לדמות הבדיונית של הריקוד . ( 124 : 1973 Wigman ) המסכה זוהתה זה מכבר כמכשיר לטרנספורמציה המאפשר כניסה לעולם מקודש . רעיונות כאלו של חבישת מסכה , על אף הגיוון הרב בהם , אינם מוגבלים לתרבויות או למקומות מוגדרים . התיאולוג ההולנדי גררדוס ואן דר לאוב קושר את השימוש העדכני במסכה לריטואל קדום יותר . במילותיו נשמעים הדיה של חוויית המחול של ויגמן : המסכה שייכת ל - " [ sacer ludus משחקי הקודש " [ כאמצעי חשוב של סגנון . באמצעותה , מצטמצמים כל האירועים לאירוע יחיד , שהוא גם בו זמנית נשגב . המסכה מעבירה את כושר ההבדלה האנושי מע...
אל הספר