סיפורו של ׳בעל הקבין׳ משובץ בתוך שרשרת דרשות בתיקון סט העוסקות בהבל משלל היבטים ( כגון דמותו של הבל המקראי , הבל כאותיות ׳להב׳ וכן ׳הלב׳ , וכדומה ) . הסיפור עצמו נפתח ונחתם בפסוק מקהלת , ׳יש הבל אשר נעשה על הארץ׳ , ובמוקדו מוצב הפסוק ׳הבל הבלים׳ . בעקבות זאת מתעוררת שאלתם של שומעי הסיפור על סודו של הפסוק , והיא מהווה נקודת מוצא לדרשה ארוכה ומסועפת של ר׳ שמעון על סוד ההבלים . אך מה פשרו של פסוק זה ומה עניינו לסיפורנו ? מהו הקשר המהותי בין הדרשה העוסקת בסוד ההבלים לבין העלילה הפלאית הנרקמת סביב פסוק זה ? והוו קראן ׳הבל הבלים אמר קהלת׳ , והוו קראן האי קרא זמנין בלא חושבנא . אמרו לון אינון חכימין , מארי דדרא : מאי האי ? וכי לית קרא אחרא בספר קהלת ? מיד קם ההוא מארי קבין דהוה יתיב על כורסייא ואחיד בידיהון , ואעיל לון לשבעה היכלין . ובכל היכלא והיכלא הוה כתיב ׳הבל הבלים׳ . ובהיכלא שביעאה הוה נשרא ועטרה בפומהא , ודמות יונה בההיא עטרה , והוה כתיב בעטרה : כל מאן דלא ידע באלין הבלים וברזא דילהון , עליה אתמר ׳והזר הקרב יומת׳ . מיד אתחזרו אינון לאחורא . אמר לון ההוא בעל קבין : אתון חכימין מארי דדר...
אל הספר