פרקטיקות להעמדת השכינה: תפילת עמידה – הזקיפה בשם

אם השכינה נפלה הרי שיש להקימה ולהעמידה , ולכך יכוונו הריטואלים . בדברים הבאים נוכל לראות כיצד בעל התיקונים רוקם סביב רגלי השכינה ונפילתה של השכינה מהלך תאורגי מפותח המתבצע בריטואל תפילת העמידה : זכאין אינון ישראל דאינון רגלין דשכינתא , דקמת עלייהו בצלותא בעמידה , דאיהי ודאי עליהו תפילה מעומד , וקמת עלייהו בגלותא . ובמאי קמת עלייהו , בגין דנחתין לגבה יהו״ה , דעליה אתמר כל הזוקף זוקף בשם , דבה צריך בר נש לזקפא לשכינתא . ואלין דלא זקפין לה בשם יהו״ה בצלותהון או בפקודין דאורייתא ( נ״א דילהון ) איהי צוחת עלייהו ׳נתנני ה׳ בידי לא אוכל קום׳ ( איכה א , יד ) . 80 78 ראו אידל , קבלה היבטים , עמ׳ , 205 – 199 ועתה בהרחבה אצל פליקס , תאורגיה מאגיה , עמ׳ , 142 – 37 והפניות למחקרים נוספים שם בהערות בעמ׳ . 95 זק , מעינות ספר אלימה , עמ ' . 56 – 55 למקורותיה שם יש להוסיף את תיקון יח . 79 על הצליעה כביטוי לגלות ראו צפניה ג , יט : ' והושעתי את הצולעה והנדחה אקבץ ' וכן מיכה ד , ז : ' ושמתי את הצולעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ' , וזאת כבר מהסיפור המקראי על פגיעת המלאך בירך יעקב , ראו זק , סוד הירך . יש לציי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן