שלמות וחיסרון בתפיסת השכינה

ראינו לעיל כי השכינה מופיעה בספרות התיקונים בשלל מופעים המשתנים תדיר , בכל ממד וממד של המציאות הטבעית והאלוהית : ׳בכל מה דשליטא אתקריאת בשמיה ובעשבין אתקריאת שושנה עץ פרי עושה פרי וכד שלטא על ארעא אתקריאת ארץ וכד שלטא על ימא אתקריאת ים על שמיה וכד שלטא על טורין אתקריאת סלע ... ׳ ; 67 ׳איהי מבועא דאילנא מסטרא דאת י׳ ואיהי מקור מים חיים מסטרא דכתר מקורא דלית ליה סוף ואיהי ימא דאוריי׳ מסטרא דאימא עילאה ... ׳ . 68 בכל מופע כזה יש לה מידה ושיעור התוחמים ומגדירים אותה , בזיקה המדגישה את תלותה בספירות האחרות . לצד השבח הגדול שיש בריבוי פניה של השכינה , מתעוררת קושיה אל מול תאולוגיות הרואות באי ההשתנות וביציבות את המאפיין המובהק של האלוהות . בעל תיקוני הזוהר משיב על מתח זה בדרשה המבחינה בין פניה המשתנות והתחומות של השכינה לבין פניה האין סופיות ושלמותה בעליונים . ביחס לספירות השונות – בעיקר עמודא דאמצעיתא ובינה – נתפסת השכינה כשיעור כמידה וכגבול , היא הנותנת להן חילול שבת , היא – חללה זונה , תיקון כד סט ע״א . כך גם הוא – עצב , היא – עצבון , תיקון כא נג ע״ב , ועוד . נראה שדרך מבנים לשוניים אלה ב...  אל הספר