פרק ג תערובות של בשמים וריחות במרחב האישי או הציבורי

בספרות ההלכה לדורותיה נידונה חובת הברכה על ריחות של תערובות בשמים בעיתויים שונים , בבית , בשווקים או במסגרת דתית פולחנית . בפרק זה אדון בכמה מצבים שנידונו בספרות ההלכה למן תקופת חז״ל ועד לדורות האחרונים : א . כלים המכילים בשמים שונים , ולחלופין אגד או כלי המכיל מספר בשמים . ב . אבקות ריחניות , נוזלים מבושמים או קטורת המכילים רכיבים ארומאטיים ממוצא שונה . ג . ריחות הנודפים ממרכולתם של רוכלים , בחלל חנויות בשמים או בתי מרקחת בשווקים . ד . תערובות בשמים שמריחים בהן במסגרת דתית טקסית , למשל בהבדלה ובברית מילה . במקרה של תערובת ריחנית המכילה סממנים ארומאטיים שברכתם שונה וניתן להפריד ביניהם הועלתה השאלה האם יש לברך על כל אחד מהרכיבים בנפרד או שמא יש להסתפק בברכה אחת כוללת ( ״מיני בשמים״ ) . במקרים אחרים , כמו למשל בקטורת , בשמנים מבושמים או בחנויות של בשמים , הריח האופף את החלל הוא תוצר של רכיבי בושם ממוצא שונה שאינם ניתנים להפרדה . במקרים הללו נידונה השאלה האם לברך ברכת ״מיני בשמים״ או שהבושם המרכזי בתערובת יקבע את ברכתה ( ראה למשל להלן על תערובת הקארי הקרויה על שם הרכיב המרכזי שבה ) .  אל הספר