יורם : כפי שאמרנו בשיחה הראשונה , בפרולוג , החלטנו שהדיווח שלך מבית הספר יצייר תמונות טקסטואליות ויימנע מהכללות . עכשיו בשיחה השנייה , ביציאתך מבית הספר , ננסה לחלץ כמה התרשמויות כלליות מהתמונות שציירת . הקוראים ודאי יחלצו מהתמונות התרשמויות משלהם ; זוהי הרי תכליתן – לספק לקוראים מצע להתרשמויות . בתמונות שציירת בולט קיומם של שני עולמות מקבילים : זה של הצעירים המתבגרים וזה של בית הספר . הצעירים עסוקים בחייהם , המוכתבים על ידי מצוקות הגיל , תרבות הנוער ובעיות אישיות ; ובית הספר מתאמץ ללמד תכנית לימודים המנותקת ברובה מחייהם ולהכין אותם לבחינות . העולמות נפגשים לעתים , אך לרוב כל עולם מסתובב על צירו . עידן : לא זו בלבד שבית הספר מכיל שני עולמות נפרדים , אלא שהוא מייצר אותם . בעוד הפער בין מבוגרים לבין ילדים מיטשטש והולך בעשורים האחרונים ( ניל פוסטמן כתב כזכור על " אובדן הילדות " ) , בית הספר מתאמץ דווקא לשמר אותו . בבית הספר מרבים להשתמש בססמה של " קבלת האחר " ; אבל הוא עצמו מחולל את ה " אחרים " שלו – " תלמידים " . בית הספר מייצר אפוא עולמות נפרדים של " מורים " ו " תלמידים " , ואז משתדל לה...
אל הספר