פרק שמיני עקרונות עריכתו של 'ספר האגדה'

העבודות המשותפות של חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי והקרבה הרבה ביניהם עוררו לא אחת את השאלה : מה היה חלקו של כל אחד מהסופרים בעריכת ספרי ‘ מוריה ‘ ו ‘ ספר האגדה ‘ בפרט , ומי מהם עומד מאחורי חידושיה של האנתולוגיה והצלחתה הרבה ? דוד פרישמן , שיחסיו עם רבניצקי היו ככל הנראה מתוחים , הצביע בביקורתיות על התלות שפיתח רבניצקי בביאליק וכינה אותו ‘ התנא המסייע ‘ או ‘ החצי הקטן ' . גם יוסף קלוזנר , כאחדים מבני דורו , התבונן בחשד בשיתוף הפעולה בין השניים וטען כי רבניצקי נסמך בעבודתו בעיקר על שולחנם של אחרים . העיון בכתביו של רבניצקי ומחקריו של שמואל אבנרי שופכים אור חדש על שותפות הרוח בין שני היוצרים . ב – , 1891 כאשר הגיע ביאליק לאודסה בפעם הראשונה , כבר נהנה רבניצקי ממוניטין של פובליציסט ועורך ספרותי מנוסה . רבניצקי הוא שהסכים לפרסם את שירו הראשון של ביאליק ‘ אל הצפור ‘ ושירים נוספים מפרי עטו בכתב העת שערך : ‘ הפרדס ‘ . הוא שדאג לביאליק למשרת הוראה באודסה ואפשר לו להתקרב לאחד ממרכזיה של הספרות העברית באותה עת ולהתבסס כמשורר נערץ . אבנרי מאפיין את היחסים בין רבניצקי לביאליק במפנה המאות התשע...  אל הספר