‘ איתן האזרחי ‘ , על אברהם בחנותו של תרח . אפשר להסביר את בחירתו של מרגליות לפתוח דווקא בסיפור זה ולא בסיפור הבריאה על רקע הקושי שלו ליישב בין תורת האבולוציה הפופולרית בזמנו לבין סיפורי הבריאה , או לחלופין על רקע חשיבותו הלאומית של סיפור זה כסיפור ראשיתם של שבטי ישראל . הפרק מסתיים בסיפור שנקרא ‘ מקרים שונים ‘ ומתאר את מנהגי העבודה הזרה שפשטו בארץ מימי לבן הארמי ועד ימי הרומאים , אף שמאורעות החורבן אינם מוזכרים בפרק זה אלא בפרק השלישי . חלוקה זו , שעל פיה ההיסטוריה היהודית או לפחות ראשיתה מסתיימת עם החורבן , אפיינה אנתולוגיות מודרניות בנות הזמן וספרים עבריים ראשונים ללימוד היסטוריה . אולם דומה שלא רק הרציונל הלאומי עמד לנגד עיניו של מרגליות אלא גם רציונל תאולוגי . הפרק פותח באברהם ובמלחמתו בעבודה זרה , ממשיך ב ‘ מקרים שונים ‘ של עבודה זרה ומסתיים במפגשים מחרידים עם חיות מפלצתיות במדבר שור . השפעתם ההרסנית של ‘ מקרים ‘ אלה מודגשת באמצעות צירופם יחד ובאמצעות השמטת הפסוק המנחם החותם אצל חז " ל את המקרה האחרון : ‘ גדול הוא אלהינו שהצילנו מן המדבר ההוא ‘ ( תנחומא , בשלח , יח ) . כך נותר לא ...
אל הספר