בשאלה שהובאה בפני ר ' יצחק אדרבי - אשר בה ניתנו הפתרונות שציינו לעיל - מסופר שבקהל לישבואה ( ליסבון ) קיימת היתה הסכמה מצד הקהל כי שבעה מבין עשירי הקהל יהיו הצוות המנהיג : שקבלו עליהם זה כמה שנים להיות זקוקים ומחוייבים לשמור לעשות כל מה שיגזרו עליהם שבעה נרות המאירים ומזהירים , הלוא הם הגבירים והנישאים פלוני ופלוני יצ " ו ( ישמרם צורם וינצרם ) , הן במינוי פרנסים מהקהל הנזכר , או גזברים , או מעריכים או אנשי מעמד או ישיבת בית הכנסת , וכל שאר ענינים הנלוים להנהגת הקהילה הקדושה יצ " ו . כעבור מספר שנים התקוממו רבים מהקהל נגד הנהגה זו מתו שהרגישו - ' שהיו אסורים באזיקים מכוח הסכמה זאת ' , ולכן - ' נמנו וגמרו להתירה ' ולבטלה . בפנינו תיאור עובדתי מפורט באשר ל ' התקוממות ' זו , ולהלן פרטים אחדים הימנה : ביום שבת קודש , חול המועד של פסח שנת ה ' ש " ל ( ... ( 1570 קם שלוחם ( של המתקוממים ) ועלה לתיבה ( בתו בית הכנסת ) בתו קהל ועדה , בהיות הקהל מלא על כל גדותיו , ואמר : דעו רבותי , שהסכמה אשר הסכמנו להיות נזקקים למאמר השבעה הנזכר אנו מסכימים עתה להתירה והרי היא בטלה , וחשובה כחרס הנשבר וכדבר שאי...
אל הספר