קבלת הכרעות בקהילה היהודית לדעת רבינו תם להלכה ולמעשה

יחיאל ש ' קפלן מבוא במשפט הגרמני והקנוני שנהג בצפון צרפת במאה הי " ב היה קיים פער בין הלכה למעשה . יחיד שמצא עצמו במיעוט נאלץ לבטל את רצונו בפני רצון הרוב , אף שהדבר עמד בסתירה לשיטות משפט אלה . ברצוננו להציע , שפער מעין זה בין הלכה למעשה קיים גם בפסקי רבינו תם בנוגע לדר קבלת ההכרעה בקהילה היהודית בצפון צרפת במאה הי " ב . במקורות שדנו בדר קבלת ההכרעות בקהילה היהודית בימי הביניים הוזכרה דעת רבינו תם , שבקהילה היהודית בזמנו התקבלו הכרעות בהסכמת כלל החברים . אף במשפט הגרמני שרווח בצפון צרפת בתקופה זו , הכרעות התקבלו בהסכמת הכל . י ' בער טען כי הא בהא תליא . לדעתו , רבינו תם הושפע מן העקרונות של קבלת ההכרעות במשפט הגרמני של ימי הביניים , ולכן פסק שהכרעות בקהילה בכל אתר ואתר צריכות להתקבל בהסכמת כולם . גם לדעת ש ' אלבק , שורשי שיטת ההכרעה בקהילות ישראל הנזכרת בכתבי רבינו תם נעוצים במושגים המקובלים בימי הביניים בסוגיה זו . לדעת א " י איגוס , התפתחות ההלכה בשאלת דר קבלת ההכרעות היא יהודית פנימית . הוא סבר , שקבלת ההכרעה בציבור היהודי נבעה מהתאמה מתמדת של המשפט העברי לבעיות החיים . לדעתו , עקר...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר