הרב אליעזר יהודה וולדינברג במובאות שלפנינו הרב וולדינברג דן בבסיס ההלכתי לעקרון הכרעת הרוב בשאלות ציבוריות וכן במגבלות שמטילה ההלכה על סמכות הרוב לכפות את החלטותיו על המיעוט . בין השאר , לפי מגבלות אלו עקרון הכרעת הרוב איננו חל על החלטות המתקבלות בלא שמיעת דעת המיעוט או על החלטות שתכליתן אפליית המיעוט . כמו כן כוחו של הרוב מוגבל אם המיעוט הוא קהילה פנימית בתוכו . ממגבלות אלו מסיק הרב וולדינברג ששיטת הבחירות היחסית עדיפה , שכן על פיה גם המיעוט זוכה לייצוג ; ושהשיטה הקובעת אחוזי חסימה היא שיטה נפסדת , שכן היא מונעת מקבוצות מסוימות ייצוג במוסדות ההנהגה . פרק א : רוב ומעוט א . ידועה ומפורסמת ההלכה שדיינים היושבים על מדין שנחלקו בדעותיהם הולכין אחר רוב דעות ועל פיהם יקום דבר , כמו שכתוב מפורש בתורה : ' אחרי רבים להטות ' ( שמות כג , ב ) . וישנה מחלוקת קדומה בין הראשונים אם ההלכה זאת נאמרה גם בקהל ושבעת טובי העיר . כי כבר הגדיר לנו הרשב " א [ ר ' שלמה בן אדרת ] בתשובותיו ( חלק א , סימן תריז ) , כי שבעה טובי העיר המוזכרים בכל מקום אינם שבעה אנשים המובחרים בחכמה או בעושר וכבוד , אלא שבעה אנשים ...
אל הספר