מקדיש בחלק השלישי של ספרו ' על המלוכה ' פרק להפרכת פרשנות זאת . דבר דומה מצוי בכתביו של מארסיליוס מפדואה , הטוען בין היתר ששמואל היה שופט ולפיכך אין לגזור ממנו מסקנות בנוגע ליחסים בין הכנסייה למלוכה . ייתכן שאיש הרנסנס הגדול , יוחנן אלימנו , מתייחס לשאלה זו . הוא מדבר על תנאים שעל המלך למלא , כפי שהם מבוטאים בפסוקים המוכיחים את תלותו של המלך . תלות זאת רבת פנים היא - תלות חוקתית בתורה שבכתב ובתורה שבעל – פה : ' וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכוהנים הלווים' ( דברים יז , יח ) . זוהי כפיפות בהוראות הקונקרטיות : ' ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה '' ( במדבר כז , כא ) , והיא אף כפיפות עקרונית , כמתואר במעשה שמואל ושאול . ח ההגות הפילוסופית של הרנסנס הייתה קרובה לניסוח הבעיה . לדעתי היא לא עשתה זאת . הדיון בבעיה נמצא בספרות ההלכתית , מסביב לעיקרון ' דינא דמלכותא דינא ' ( דד ד ) . ספרות שלמה נכתבה על עיקרון זה , וכדי להסבירו העלו החכמים דעות מספר . מבלי להיכנס לניתוחם המפורט אומר שעיון במקורות מלמד אותנו שהראשונים פיתחו כמה תאוריות חלופיות . אם נסכם אותן נראה שאנו ...
אל הספר