הורות היא מסע של למידה . הניסיון החי והיומיומי הוא חומר הגלם החשוב ביותר בתהליך זה , אבל לא תמיד בכוחו לנווט לבדו את ההורות למקומות של ברכה . כן , הילדים הם המורים הגדולים ביותר שלנו , אבל לא תמיד אנחנו תלמידים טובים שלהם . למעשה , בהשפעת האקלים התרבותי , אפשר שנתרגם את שיעורם למערך של כלים הישרדותיים שעוזרים לנו לעבור את היום בשלום , בלי להבין את המהות של מה שעומד לפנינו . ומכיוון שהבלבול מדבק , אז גם אם אנו בכוונה גדולה להיות תלמידים טובים לילדינו , אפשר שלא תמיד נפרש נכונה את שיעורם . ספרים ועצות של מומחים יכולים לעזור כאן רק במידה מאוד מצומצמת ( בהנחה שהם בעצמם אינם מבולבלים ) . זקוקים אנו כאן לכל חמש ההסכמות , אבל בתמיכה נוספת . * * * כשאני חושב על קבוצות לימוד להורים , אינני חושב על הדרכה מקצועית שנעשית על ידי מומחים שפורשים את תורתם . הרי המגמה העיקרית שאני רוצה לעודד היא החזרת הילדים להוריהם . לפעמים המומחים , שלא מתוך כוונה רעה , מוסיפים עוד מחיצה של " מומחיות" בין הילדים להוריהם , ומחלישים את תחושת השייכות שמקורה בנכונות להיקשרות , בהסכמה להיות אישי ובהבנה של ההורה שהוא ההורה...
אל הספר