א מנשה מלך יהודה הוא אחד משלושה מלכים וארבעה הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא . שני המלכים האחרים הם ירבעם ואחאב מלכי ישראל , ועל פי המשנה הראשונה בפרק חלק ( 'משנה סנהדרין ' פ " י , א ' ) הם מצטרפים בכך אל בלעם , דואג האדומי , אחיתופל וגיחזי נערו של אלישע הנביא . הידיעות העיקריות במקרא על מנשה מרוכזות בשני פרקים מקבילים אך בהחלט לא זהים . פרק כ " א בספר מלכים ב מתאר את מנשה לא רק במילים המוכרות , " ויעש הרע בעיני ה ' כתועבות הגוים " , אלא גם במילים קשות וייחודיות למעשיו של מלך זה . מנשה חזר ובנה את מזבחות הבעל והאשרה , " כאשר עשה אחאב מלך ישראל " ( פסוק ג ) , סגד לכל צבא השמים , העביר את בנו באש , עונן ונחש , עשה אוב וידעונים ובאופן כללי " הרבה לעשות הרע בעיני ה ' להכעיס " ( ו ) . ובהמשך : ... " ויתעם מנשה לעשות את הרע מן הגוים ... " ( ט ) . ועוד : " וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה , לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה ... " ( טז ) . בדברי הימים ב , ל " ג חוזרת תמונה זו ונשנית בשינויים לא גדולים , אלא ששם ( יא - יט ) נוסף מרכיב חדש ובלתי מוכר לפרשת מנשה ועל כך ידובר ב...
אל הספר