מושג הט ב ח התלמודי כולל גם את מי שמכונה היום קצב , האיש העוסק בטבח : שחיטה ובציעה של הבשר הכשר למאכל . דמותו של הטבח היא דמות משנ ה קבועה המופיעה בסיפורי התלמוד , תמיד בעילום שם , ובדרך כלל במפגש עם הדמות הראשית , אחד החכמים המוצג בשמו . הדמות מעוצבת כניגוד ספרותי לדמותו של תלמיד החכמים : לעומת דמותו של רב , התמיר , הלבוש חלוק נקי והעוסק בידיים נקיות בעבודה רוחנית - למדנית , הטבח מצטייר כבעל גוף , סכין אחוזה בידו וסינרו מגואל בדם הבהמות ששחט . זהו מפגש המעמיד זה כנגד זה , רוח מול חומר , לבן מול אדום . חסד מול דין . ככל דמויות המשנה המצויות " על המדף " באוצר סיפורי התלמוד , יש לטבח תפקיד ייחודי ב " התבנות " ( bildung ) החכמים . בעזרת דמותו , המספר מאתגר א ת חבורת הלומדים בסוגיות שעניינן תוקפנות ואלימות . החצנת הממד הפיזי - הכוח הגס המגולם בסכין קצבים - מאפשרת שכלול של בחינת האלימות והתוקפנות המילולית בעולם התורה וחושפת את החכמים לכוחות הללו בנפשם שלהם . בכך מתאפשרת ראייה מפוכחת יותר שלהם את עצמם ומתוך כך נפתח הפתח לצמיחה רוחנית ותיקון . דוגמה מובהקת לאפיון דמות הטבח מופיעה במסכת יומא ב...
אל הספר