בשנים הראשונות להקמת המדינה , , 1951 - 1948 שנות העלייה הגדולה , ניכרה התפתחות ארגונית ורוחנית בתנועה הציונית הדתית בצפון אפריקה . נבחן תחילה את ההתפתחות הארגונית בתאי התנועה המבוגרת , ‘ הפועל המזרחי' ותורה ועבודה . המידע שבידנו הוא חלקי . חלקו לא נשתמר וגם אישי התנועה לא הרבו לדווח על עניינים ארגוניים ויש בזה להעיד על החשיבות המשנית שהם ייחסו לפן הארגוני של תנועתם . פריסה , מבנה ותפקוד תוניסיה בה פעלו , בתקופה הנידונה , כשמונה סניפים לחברי התנועה המבוגרים , בתוניס , בז ' ה , נבל , סוסה , ספאקס , גאבס , גפצ ' ה ובג ' רבה . בתוניס נמצא גם תא נשים , אמ " ן ( ארגון נשי המזרחי ) . תפרוסתם הייתה בערים , ערי חוף ועיירות , מודרניות ומסורתיות , בחלקיה השונים של תוניסיה . בדרום תוניסיה , ג 'רבה וכפריה פעל סניף ‘ עטרת ציון ' , וכן סניף ‘ תורה ועבודה ' בחארה זגירה ( ברובע הקטן ) . כמו כן הוקמו מספר אגודות ציוניות בשמות שונים וזיקתן הייתה ל 'הפועל המזרחי ' . הן קמו על רקע שמרנות דתית , ערנות ציונית , שאיפה לעלייה למגזר הדתי של ‘ הפועל המזרחי ' בארץ ומצוקות כלכליות וביטחוניות במקום . בשנת 1950 יזם ...
אל הספר