את עבודתי זו ייחדתי להצגת ההגות השטראוסיאנית כמו שהיא עולה ממגוון הכתבים שכתב שטראוס במשך שנות פעילותו המחקרית . שטראוס לא כתב הגות שיטתית , אלא עסק במחקר על אודות פילוסופים אחרים . אף על פי שבחר שלא להביע את עמדותיו בדיסציפלינה הפילוסופית , אלא בדרך המחקרית המפרשת פילוסופים אחרים , הנחתי כי ראוי , ואכן אפשר , לחלץ ממחקריו הגות מסודרת בעלת תוכן פילוסופי עקבי . הראיתי שההנחה המחקרית הדורשת לחלץ הגות על יסוד כתבים מחקריים פרשניים מצווה מהבנתו של שטראוס עצמו את התשתית העומדת בבסיס מחקריו על ההיסטוריה של הפילוסופיה . שכן שטראוס טוען כי " אין חקר של ההיסטוריה של הפילוסופיה אשר אינו בו בזמן חקירה פילוסופית " , וכן ש " ההיסטוריון של הפילוסופיה חייב לעבור טרנספורמציה לפילוסוף " . אם כן , אף שטראוס עצמו הוא פילוסוף מעצם היותו היסטוריון של הפילוסופיה . זאת ועוד , שטראוס מורה להיסטוריונים שבאים לחקור את מחקריו לעשות בו בזמן גם חקירה פילוסופית . ואכן המחקר שמוצג כאן מנסה למלא אחר הוראה זו . רק לאחר הצגה מסודרת של הגותו של שטראוס אפשר , לדעתי , להתחיל בהתמודדות ביקורתית מקפת עם עמדותיו הפילוסופיות ...
אל הספר