נושאים משני הדיברות הראשונים תופסים מקום מרכזי בפרקים ו – יא . לכל אורך פרק ו נשמעים רמזים לעשרת הדיברות , ובמיוחד לדיבר הראשון . פס ' ד ופס ' יד חוזרים על הדיבר הראשון , " לא יהיה לך אלהים אחרים על פני " , ופס ' יב , כא , כג רומזים לפתיחת הדיבר : "אנכי ה ' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים " . בפס ' טו האיסור על עבודת אלוהים אחרים נתמך בהזהרה בדבר קנאת ה ' , כפי שמצאנו אחרי שני הדיברות הראשונים . הקריאות בפס ' ה , יז לאהוב את ה ' הם הד לנאמר בעשרת הדיברות שה ' " עשה חסד לאהבי ולשמר ֵ י מצותי " . פס ' יח מזכיר את השכר המובטח למקיימי הדיבר החמישי : " למען ייטב לך " ( ה , טו ; הד לשכר הכפול בכתוב ה , טו נשמע גם כאן בפס ' ב ג ) . לאור רמיזות אלה , הקריאות לאהוב את ה ' , לזכרו , לשנן לבנים את דבר מצוותיו ומעשיו , וכל שאר נושאי פרק ו , מהווים דרשה המתבוננת בדיבר הראשון ומסבירה במה כרוך קיומו . נוסח המסורה מחלק על ידי ה ֶ פסקיו את פס ' ד כה לארבע פרשיות ( סתומות ) : ( א ) פס ' ד ט ; ( ב ) פס ' י טו ; ( ג ) פס ' טז יט ; ( ד ) פס ' כ כה ( גם ביריעה של תפילין מקומראן ( יריעה 2 אצל י ' ידי...
אל הספר