בפרק יב מצווה ספר דברים שאין להמשיך להקריב קורבנות לה ' " בכל מקום אשר תראה " כי אם במקדש היחיד שה ' יבחר לכך . בסיפור ההיסטוריוגרפי במל " ב כג ובמקבילה בדה " ב לד מסופר כיצד יאשיהו ( 609 – 639 לפסה " נ ) יישם את החוק בשנת 622 לפסה " נ כשהרס את כל שאר מקומות הפולחן והגביל את פולחן הקורבנות לבית המקדש בירושלים . רפורמה דומה התבצעה כמאה שנה לפני כן בידי חזקיהו ( סוף מאה ח ' – ראשית מאה ז ' לפסה " נ ) , אלא שאין כל עדות שפעל בהשראת ספר דברים , כיאשיהו . חוק ייחוד הפולחן הוא החוק הייחודי ביותר בין חוקי ספר דברים ואחד מהחוקים הבולטים ביותר בספר . זה גם אחד החוקים התמוהים ביותר במקרא . הוא מגביל כמעט את כל הפעילויות החשובות שהתקיימו במקדשים בכל רחבי הארץ – קורבנות , חגים , טקסי היטהרות ופעולות משפטיות מסוימות – למקדש המרכזי בעיר הבירה ( ראו דב ' יב בכמה מקומות ; יד , כד כה ; טו , כ ; טז , ב טו ; יז , ח , י ; יח , ו ; כו , ב ; וראו להלן עמ ' , 57 – 54 ובפירוש על יב , ה ) . בהתחשב בתפיסה שה ' הוא אוניברסלי וכוחו מקיף את העולם כולו , הרעיון שהוא יקבל קורבנות במקום אחד ויחיד בלבד מתמיה . אין ספק...
אל הספר