ה ' הוא אל חנון ופועל צדק , הנותן " חקים ומשפטים צדיקים " ( ד , ח ) , " אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד . עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה " ( י , יז יח ) . הוא " אל נאמן " , השומר הבטחותיו לישראל ( ז , ח ט ; לג , ד ) . ספר דברים , בניגוד בולט לשאר ספרי התורה – ובמיוחד לחלקיהם המשקפים את התפיסה הכוהנית ( בעיקר ענייני המשכן והקורבנות בשמ ' כה – מ , ובספרי ויקרא ובמדבר ) – נמנע כמעט לגמרי מתיאורים שיש בהם משום רמז שה ' נוכח באופן פיסי עלי אדמות . אמנם ה' קרוב אל ישראל ( ד , ז ) , אך רק במובן הרוחני . בעוד שספר שמות מתאר את המשכן כמבנה שה ' שוכן בו בתוך בני ישראל ( שמ ' כה , ח ; כט , מה מו ; מ , לד לה ) , הרי בספר דברים הוא מתואר כשוכן בשמים ( כו , טו ) , והמקדש אינו אלא המקום שבו הוא שם את שמו ( למשל יב , ה ; ראו נספח טו ) . בספרות הכוהנית נתפס הארון לא רק ככלי קיבול ללוחות הברית אלא כבסיס לכפורת אשר עליה נראה ה ' בענן , נועד למשה ומדבר אליו מבין הכרובים אשר על הכפורת שעל הארון ( שמ ' כה , כב ; ל , ו ; וי ' טז , ב ; במ ' ז , פט ) , ואילו בספר דברים הארון איננו אלא תיבת עץ שבה מו...
אל הספר