האיום ההולך וגובר של מחקרי ' מדע היהדות ' על העבר ההיסטורי היהודי , שהשלכותיו היו ערעור עיקרי אמונה ונרטיבים היסטוריים העומדים ביסוד השקפת העולם והזהות היהודית האורתודוקסית , הוליד בשליש האחרון של המאה הי " ט תגובה אורתודוקסית מתמשכת , שחרתה על דגלה להסיר את האיום ולאחות את הקרע על ידי העמדת אלטרנטיבה אורתודוקסית ל ' מדע היהדות ' . התגובה הזאת הקיפה כמה תתי - זרמים באורתודוקסיה היהודית והולידה כמה אסכולות מחקר . התגובה אמנם לא היתה עשויה מקשה אחת , ובכל זאת ניכרים בה כמה מאפיינים משותפים המבדלים אותה מצד אחד ממחקר היהדות הלא אורתודוקסי ומצד אחר מתגובות ספרותיות - היסטוריוגרפיות -פולמוסיות אורתודוקסיות אחרות . ראשית , בניגוד לחוגים נרחבים באורתודוקסיה ששללו את הפניית המתודה המדעית למקורות היהדות , ראו אנשי ' מדע היהדות ' האורתודוקסי במחקר היהדות , כמו שהם הבינו את התחום הזה , עיסוק לגיטימי ואף יותר מכך . הם ראו בו תחום תורני מובהק ולא עיסוק בדיעבד של הוראת שעה ושליחות רוחנית קדושה , וסברו שיש לרתום את מיטב הכוחות האינטלקטואליים לעיסוק הזה . למעשה הם הרחיבו את תחום לימוד התורה המסורתי , ...
אל הספר