א . מבוא בשנות השישים והשבעים של המאה הי " ט , בד בבד עם העמקת הקרע בין המשכילים הרדיקלים ובין האורתודוקסיה ברוסיה הצארית סביב סוגיית ' הדת והחיים ' , התפתח עוד אפיק רעיוני - פרוגרמתי , שדווקא היווה תשתית להתקרבות בין שני הקצוות . גם במחנה המשכילי וגם במחנה האורתודוקסי החלו להתגבש רעיונות לאומיים מעשיים שתכליתם שיבת היהודים לארץ ישראל . המשכילים תרגמו והתאימו את רעיונות הלאומיות האירופית להוויה היהודית המודרנית , ולעומתם , הוגים אורתודוקסים העניקו ניסוח מעודכן לרעיונות דתיים משיחיים שהדגיש את המציאות החברתית - הפוליטית של התקופה . ואולם אלו גם אלו לא השפיעו מחוץ לחוגים מצומצמים עד להקמתה של תנועת ' חיבת ציון ' . בראשית שנות השמונים של המאה הי " ט , על רקע של פרעות ביהודי דרום רוסיה ( הסופות בנגב , ( 1882 - 1881 פרצה לציבוריות היהודית במזרח -אירופה התנועה היהודית - הלאומית ' חיבת ציון ' , שחרתה על דגלה את הרעיון שיהודים יעלו לארץ ישראל ויקימו בה מושבות . בתנועה הזאת נעשה ניסיון לשיתוף פעולה בין יהודים בעלי השקפות דתיות שונות ומגוונות : חילונים המעורים באינטליגנציה הרוסית , משכילים עבריי...
אל הספר