לשחרית תשעה באב נקבעה ההפטרה ׳אסף אסיפם׳ ( ירמיה ח , יג – ט , כג ) . במהלך הדורות הוצמד אליה שרח בערבית יהודית כמו השרח הבבלי , שהוא תרגום מילולי המופיע בסידור הקרוי ׳ארבע תעניות׳ . במרוקו ידוע השרח המרכזי של ההפטרה לתשעה באב הנאמר בכל הקהילות וממשיך להיאמר גם בארץ . הוא מופיע בדפוס של ׳ארבעה גביעים׳ שנדפס לראשונה בליוורנו 1877 ואחר כך ב 1888 ו . 1890 ספר זה נדפס שוב בירושלים תשכ״ט בהוצאת ספרים מעוז מאיר , ובו גם הפטרת תשעה באב בשרח ערבי , עמ׳ . 218 – 201 אורך השרח הזה בסך הכול 18 עמודים , כולל הנוסח המקראי של פסוקי ההפטרה . נוסח זה מופיע גם בסידור לתשעה באב הקרוי ׳קול תחנה׳ או ׳חמש תעניות׳ . השרח המגרבי ( להלן ייקרא השרח המרכזי או הנוסח המרכזי ) – יסודו בנוסח של כתבי יד המצויים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים . שרח זה אינו משקף דיאלקט מגרבי טהור . על פי יוסף שטרית לא נוצר שרח זה במגרב , ויסודו כנראה מזרחי עתיק . במהלך הדורות עבר גלגולים , ונוסחו ב׳ארבעה גביעים׳ משקף מעין בליל של דיאלקטים שונים . גם בקהילות תאפילאלת אמרו את ההפטרה בליווי שרח , אבל לא מתוך ׳ארבעה גביעים׳ אלא...
אל הספר