ידיעות אחרונות , ט ' בתשרי תשס " ח , 21 . 9 . 2008 עיתונאי לא צריך להיות לא קטן ולא מרושע כדי להרגיש טעם חמוץ בערב יום כיפור . גם עיתונאי גדול והגון עסוק רוב זמנו בהבלטת חסרונות וכישלונות של אנשים ערב יום הכיפורים , זמן חשבון נפש , ואני רוצה לעשות חשבון נפש של איש שכותב בעיתון . המקצוע שלנו הוא ביקורת . אנחנו מביאים את הבשורות הרעות , מונים את הפגמים והחסרונות , עושים שחור בעיניים . זה נכון למי שכותב טור פוליטי וגם למי שרץ בשטח להביא ידיעות כלכלה וגם למי שכותב על ספרים חדשים . זה נכון גם למי שבסך הכול עורך חדשות . כי גם כשהעיתונות כאילו רק מביאה אינפורמציה , היא עושה את זה מנקודת מבט ביקורתית . הרי מתרחשים בעולם מיליוני אירועים , ומישהו צריך לבחור ולהחליט איזו ידיעה תתפרסם ואיזו ידיעה לא תתפרסם , מי ינוח בכותרת ראשית ומי ינוע לעמוד 17 למטה . והשיקול העיקרי הוא בדרך כלל ביקורתי . זכות קדימה לרע . אם שר האוצר חשוד בגניבת מיליונים , זה יתפרסם בכותרת הראשית , ויקבל עוד שני עמודי פירוט ופרשנות , ויחזור לכותרות עוד עשר פעמים . לעומת זאת אם שר החקלאות מודיע על הצלחה גדולה של פיתוח ישראלי , הי...
אל הספר