המשא ומתן והברית בין ישראל לארם (מל״א כ 31–34)

במלכים א כ מסופר כי בן הדד מלך ארם תקף פעמיים את ישראל בראש צבאו העצום ( ״כל ההמון הגדול הזה״ , פסוקים 28 , 13 ) ובסיוע סוס ורכב ( פסוקים , ( 25 , 1 ובשתי הפעמים נחל הצבא הגדול מפלה מידי הצבא הקטן של ישראל ( פסוקים 27 , 15 ) בהנהגתו של אחאב מלך ישראל . בשני חלקי הסיפור מעוצב משא ומתן בין המלכים , שנושאו כניעה . הסיפור פותח במשא ומתן על כניעתו של מלך ישראל לפני המתקפה הראשונה של מלך ארם – כשאחאב הביע את נכונותו להיכנע באומרו לשליחי בן הדד : ״כדברך , אדני המלך , לך אני וכל אשר לי״ ( פסוק – ( 4 והוא מסתיים אחרי המערכה השנייה בכניעתו של בן הדד ובשליחת משלחת כניעה האומרת לאחאב : ״עבדך בן הדד אמר : תחי נא נפשי״ ( פסוק . ( 32 על תוכנו , על משמעותו ועל לקחו של המשא ומתן השני נדון במאמר זה . 1 במחצית המאה העשרים טען יפסן ( ישראל ודמשק ) , כי האירועים שעליהם מסופר במלכים א כ –כב עוסקים בימי בית יהוא , ולא אחאב הוא המלך המוזכר בפרק זה , אלא יואש בן יהואחז הוא שנאלץ להעניק " חוצות " לאויב בעיר שומרון ( כ . ( 34 מצבו הצבאי של יואש היה קשה בתחילת מלכותו , ורק אחרי כמה מלחמות עלה בידו להחזיר לישראל א...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן