1928-1912: קרנבל בתהליך תרבות

פורעי סדר של ממש , כמו אזכורים גרוטסקיים של אוכל ומין וכן אלימות סימבולית וממשית – כחלק מאותה " השקטה " שעליה דיבר אליאס . ואם כך , בניגוד לדימוי הרגיל של המושג " מסורת " , הנתפס כמתאר תרבות ספונטנית הצומחת מלמטה , נראה כי שיח המסורת הלך ועלה עם ה " שיפורים" בשמירת הסדר ובארגון התמטי , שהיו כרוכים בעליית השיח המיתי הכללי סביב העיר העברית הראשונה בכלל וסביב חגיגות הפורים בפרט . כלומר , המושג " מסורת " נכרך דווקא בארגון שאורגן החג בידי גורם ממסדי – תחילה פרטיקולרי לגמרי ואחר כך – " ממלכתי " , ובשימוש המכוון בחג למטרות רציונליות אינסטרומנטליות כגון גיוס כספים . תהלוכת המסכות הראשונה אורגנה באחוזת בית , ככל הנראה בפורים של שנת . 1913 לפי עדותו של יוזמה , אברהם אלדמע , שהיה באותה העת מורה לציור בגימנסיה " הרצליה " , נלקח הרעיון מן התימנים ביפו , שנהגו להתחפש בתלבושות תנ "כיות ולקבץ נדבות . אלדמע ביקש לעצב את התלבושות באופן קצת פחות " פרימיטיבי " , כלשונו , ולסדר תהלוכה של תלמידיו בדמויות תנ " כיות ובתלבושות מזרחיות . אלדמע הוסיף וסיפר כי ראש ועד השכונה , הלוא הוא דיזנגוף , הראה התלהבות והבט...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב