החינוך לתרבות היה אחד הגורמים החשובים ביותר בהיווצרות התרבות העברית החדשה , אך בדרך כלל ניתנת במחקר תשומת לב פחותה למקורותיו ולאופיו הבורגניים . הסתירה לכאורה – או המתח – שהיו מובנים בתוך נשפי הפורים של " הפועל הצעיר " אפיינו , למעשה , כמעט כל פעילות דומה באותם מועדוני פועלים באירופה ובצפון אמריקה , שבהם ניסו לחנך את הפועלים לתרבות , אך הציגו רפרטואר אקלקטי שכלל " צורות רומנטיות של נטורליזם והחייאות של מחזות זמר ומלודרמות , [ יחד עם ] הצגות בידור , קרקס , זירות אגרוף ... " בבריטניה , למשל , פעלו למן אמצע המאה התשע עשרה שני סוגים מרכזיים ונבדלים של מועדוני פועלים : מועדונים שחינכו לתרבות " רציונלית " , לעומת מועדונים " לא מוסריים " , שנועדו לפריקת מתחים בלבד – בדרך כלל באמצעות שתייה לשוכרה . ההירגעות ה " רציונלית " , שמטרתה " להכין את הרוח והגוף לעבודה , ולא להיות מטרה כשלעצמה " , הייתה שייכת מלכתחילה למעמד הבינוני – הבורגנות , ומשם עברה לחלקים ממעמד הפועלים אגב הפנמת הערכים הבורגניים . הובסבאום עומד על האופן שבו עוברות פרקטיקות תרבות בין מעמדות , בעיקר מלמעלה למטה ( אריסטוקרטיה - בורגנ...
אל הספר