"נשף רציני": בין תאטרון בורגני לאירוע קהילתי

אופיים האקלקטי של האירועים לא טשטש שתי מגמות תרבותיות מרכזיות בתרבות הפנאי העברית החדשה : האחת – ובה נעוץ החידוש המרכזי לעומת תרבות הפנאי של תקופת טרום התיעוש המובהקת – הייתה ניסיון לייבא קונוונציות תרבותיות בורגניות של Kultur ו Bildung בניסיון להנחיל נורמות תרבות חדשות ; והאחרת באה לידי ביטוי בניסיון לייצר אירוע קהילתי שיחזק את הזהות הקהילתית . אפילו המועדון האידאולוגי של " הפועל הצעיר " היה קהילה שבה הכול מכירים את הכול – גם כשבאו להשתתף בנשף פועלים מן המושבות או אורחים מחוץ לקהילת הפועלים , יהודים או ערבים . לכן מוצע בזאת לנתח את האירועים בפריזמה של התאטרון הקהילתי , ולשאול תחילה : האם הנשפים בפורמט שתואר כאן היו אירוע קהילתי או אירוע של תאטרון מקצועי ? לשם כך יש לבדוק את תפקידו של הקהל במופע , כדי לעמוד על אופני היווצרותה הייחודיים של ספרת הבידור המקצועי והיחסים המורכבים שניהלה עם ספרת העבודה , סביב המתח שבין " חובבנות " קהילתית ובין " מקצועיות " . ככלל , מוגדר התאטרון הקהילתי באמצעות שני פרמטרים בסיסיים : ראשית , יש צורך ב " הזדהות הקהילה עם התאטרון ותחושתה שזהו התאטרון שלה " ; ו...  אל הספר