היווצרותם של נשפי הפורים

המילה " נשף " אינה משמשת כיום באוצר המילים המידי של הלשון הדבורה , ומשתמשים בה בעיקר כדי לתאר אירוע מסוג מיוחד , חד פעמי וקיצוני מבחינת גירוי החושים המופעל על המשתתפים בו ; או , להבדיל , כדימוי נוסטלגי , אנכרוניסטי ואריסטוקרטי , באגדות הילדים וכדומה . בעברית הדלה יותר של ראשית המאה העשרים , לעומת זאת , עדיין לא הייתה קיימת המילה " מסיבה " במובנה המקובל כיום , והמילה " נשף " שימשה כינוי כללי לכל סוגי המסיבות , ההתכנסויות והאספות האפשריות . אפשר לדבר על " נשף ספרותי היתולי " או " נשף נגינותי ספרותי " או " נשף תלבושות וקונצרט " וכו ' – לכבוד פורים ; אפשר גם לדבר על " הנשף השנתי" לגיוס כספים לתנועת " הפועל הצעיר " ; על " נשף ספרותי נגינתי התעמלותי " ; על 15 בשנת 1910 היו ביפו בין ארבעים אלף לחמישים אלף תושבים , לעומת עשרת אלפים עד חמישה עשר אלף בשנת . 1880 לפי המשוער , הגידול בשיעור האוכלוסייה היהודית לבדה היה מרשים עוד יותר : קרוב לחמישה עשר אלף נפש ב ; 1914 לעומת בין אלף לאלפיים ב . 1880 וכחמשת אלפים ב . 1900 ראו טבלאות אצל בן אריה וברטל , 1983 עמ ' , 107 , 70 , 292 וכן עמ ' ; 109 - 1...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב