אחד המושגים השימושיים ביותר להבנת הארגון הוא הרעיון של ארגון כמערכת . מערכת מוגדרת כמקבץ של רכיבים הקשורים זה לזה ומתפקדים כיחידה אחת למען מימוש מטרה כלשהי . גישת המערכות מניחה כי ארגון חייב להיחקר כמכלול אחד , תוך בחינת הקשרים הקיימים בין חלקיו לבין הסביבה החיצונית , והכרה כי קיימות מספר דרכים להשגת תפוקות ארגוניות זהות . הרקע לצמיחתה של גישה מרכזית זו בחקר הארגונים הייתה התרחבותם של תחומי המדע השונים אשר הובילה לדיפרנציאציה גוברת בין המדעים השונים ולהיעדר שיתוף פעולה בין מדענים מדיסציפלינות מדעיות שונות . מייסד גישת המערכות הכלליות , לודוויק פון ברטאלנפי ) Bertalanff y , 1956 ( חש שהפיסיקאי , הביולוג , הפסיכולוג ואיש מדעי החברה מצויים כל אחד בחלקת אלוהים הקטנה שלו , ושפתם הופכת להיות זרה יותר ויותר זו לזו . המערכת האקדמית נתפסה על ידו כבנויה מתחומי ידע שונים ונבדלים זה מזה , ללא קשרי גומלין ביניהם . תחומים אלה מכונים בתורת המערכות " תת – מערכות ” . להמחשת מושג המערכת השתמש ברטאלנפי במטאפורת האורגניזם . לדידו , האורגניזם הוא מערכת של מבנים ופונקציות הקשורות זו לזו . האורגניזם עשוי תאי...
אל הספר