40 האם זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית הוא חיבור ברגסוני ? קיימים קטעים רבים של ברגסון שאינם תואמים את הטיעון המרכזי של זך . הנה אחד מהם : " הקסם שבשירה מה מקורו ? המשורר הוא אדם שרגשי ליבו מתגלגלים לכדי דמויות שנועדו להביעם , והדמויות עצמן לכדי מילים כפופות למקצב ... אבל דמויות אלו לא היו מתגלמות בשבילנו בעזוז כזה אלמלא תנועותיו הסדירות של המקצב , שהוא מערסל ומרדים את נפשנו , ומתוך כך היא שוקעת בשכחת עצמה , כחולמת חלום , וכולה אומרת הזדהות עם מחשבת המשורר ועם חזונו " ( ברגסון , מסה על הנתונים הבלתי אמצעיים של התודעה , תרגום יוסף אור , עמודים . ( 20 - 19 כלומר , ברגסון אומר שהכתיבה במשקל היא תנאי חשוב ביותר להצלחתו של המשורר – אולי אפילו הכרחי – רק באמצעות " תנועותיו הסדירות של המקצב " נוכל להתאחד באופן מלא " עם מחשבת המשורר ועם חזונו " . מי תואם יותר את מודל המשורר שברגסון מציע , זך או אלתרמן ? גם " הצפוי מראש " איננו מופיע תמיד בהקשר הרצוי לזך – למשל , כשברגסון דן באופן שבו נוצרת " הרגשת החן " : " ... הואיל והתנועות הקלות הן אותן תנועות שמכשירות זו את זו , סופנו למצוא יתר רווח...
אל הספר