לקראת סיום בחרתי להשמיע את הקול ההורי המשותף כפסיפס של קולות העולים מסיפורי ההורים . זוהי סימפוניה הבנויה מקולותיהם של יחידים המתערבבים זה בזה ומשתרגים זה בזה לכדי מנגינה משותפת , לעתים של הרמוניה ואחידות ולעתים של דיסהרמוניה ורב - קוליות , אך היוצרת במגווניה מסר משותף : “ כזאת ילדה הייתי ... מאוד אהבתי דרמה ולרקוד " ; " התעתדתי להיות מורה כבר בגיל צעיר " ; “ זאת אני , ואני דור שביעי בארץ " ; " מילדות הייתה לי נטייה ללמוד פסיכולוגיה . כל מה שקשור לנפש משך אותי " ; “ אני זוכר את עצמי כילד אחרי המלחמה במדינה מוכת רעב , עוני נוראי ... ואני לעולם לא אתן לאף אחד אחר להרגיש מה שנתנו לי להרגיש " ; “ הייתה לי ילדות מאושרת עם הרבה חברים , תנועת נוער , מסעות וטיולים . אחי , שסבל מתסמונת דאון ... זה פצע קשה " ; “ הוא שקל שלוש ושלוש - מאות וחמישים , משקל רגיל , ילד מתוק וחמוד חמוד " ; “ באמת היה לי ילד יפהפה מהתחלה והיינו מאוד מאושרים " ; “ לא הייתי מודעת בכלל שדבר כזה יכול לקרות " ; “ הכול היה נורא יפה וטוב וכל התקוות וכל הציפיות שהנה הגיע הנסיך הקטן , ואז ... התחילו הנורות הראשונות " ; “ הילד הז...
אל הספר