פרק זה סיכם שלבי מאבק חברתי ארוך שנים , מאבק שראוי כי ייזכר , מכיוון שהוא יצר מציאות חיים השונה מזו שבה התחלנו אותו . תהליך זה של מאבק חברתי ניתן לנתח ולזהות בכלים מדעיים על כל שלביו . תחילתו בזיהוי מציאות בלתי הוגנת הגורמת להדרה , לקיפוח ולסבל של האוכלוסייה המוחלשת – הילדים על רצף האוטיזם ובני משפחותיהם ; המשכו בהגדרת הבעיה ובבניית תכניות פעולה שאתגרו את הממסד והצליחו לקעקע את עמדותיו , לשנות מדיניות רבת שנים ואפילו לרתום את מוסדותיו לפעילות משותפת ומתמשכת . אך כתמיד , מאחורי ניתוחים יבשים אלה עומדת מציאות חיים של בני אדם , שהייתי שותפה לה מראשית הדרך ושאני חלק ממנה גם היום . כשיצאנו לדרך – קבוצה קטנה של הורים – לא הייתה לנו כל תכנית חברתית מקצועית סדורה . זאת הייתה תגובה אישית מתוך מצוקה וחוסר ברירה , והדרך הייתה גדושת מהמורות , אכזבות ורגעי ייאוש , ומטבע הדברים – גם מחלוקות לא מעטות . בראייה לאחור מתברר , שהידידות והלכידות בינינו גברו על כל אלה , כי הילדים הם - הם שהיו תזכורת נוקבת לכך שצורכיהם עומדים מעל לכול והם שהגבירו את הנחישות בדרך למטרה המשותפת . כיום נראה לי , כי הקשר המקצוע...
אל הספר