העמדה הרדיקלית ביותר הנוגעת לחינוך היא זו שדוחה את הזכות והסמכות לחנך . המחזיקים בעמדה זו בתקופתנו הפוסט - מודרנית סבורים שחינוך סמכותי אינו ניתן להצדקה במדינה דמוקרטית המחויבת לניטרליות ערכית , וככזאת אינה יכולה להעניק עדיפות להשקפת עולם מסוימת ( אבירם , . ( 1999 הם דוחים את ההנחה כי החינוך הוא מעשה ראוי , ומבקשים למצוא לו חלופות . לדעתם , מי 1 על הקשיים של בית הספר " קדמה " לממש את הפדגוגיה הביקורתית במציאות הישראלית ראו מרקוביץ , . 2013 שנוטל על עצמו את הסמכות לחנך , כלומר מנסה לשפר בני אדם , " משחק " באופן לא מוסרי את תפקידו של האל . על פי השקפתם , החינוך הוא אמצעי לפעולה חברתית ולפיקוח חברתי שאינו מוצדק מן הבחינה המוסרית , שכן אין בנמצא מי שבידיו הסמכות לקבוע אילו תכונות וערכים יש לטעת בילדים . ביקורת רדיקלית זו לא מבחינה בין סגנונות חינוך שונים . על פי השקפתה , גם כשהמורים בבתי הספר הם סמכותיים פחות ומחליפים את הסמכותיות החמורה באהבה , הם ממשיכים לנהוג כאלוהים יודע - כול , אף כי בדרך ערמומית יותר של שידול הילדים . החלפת השיטה אינה משנה את אי - המוסריות העקרונית של הניסיון להשפעה ...
אל הספר