להלן אפרט את הטענות העיקריות שהביקורת היוצאת נגד התפיסה השמרנית לפתרון משבר הסמכות העכשווי מתמקדת בהן . העמדות הרווחות בקרב הבריות במצב הפוסט - מודרני שוללות במפגיע את תפיסת הסמכות השמרנית כפי שהוצגה כאן , הן מנוגדות לה הן במישור הערכי , דהיינו מבחינת המחשבה והעקרונות , הן במישור המעשה . אם לא תחול תמורה רדיקלית ומקיפה בעמדות הציבור בעתיד , ספק אם קנון חינוכי מחייב , כפי שהציעו למשל אדלר , בלום או הירש , ישוב לתפוס מקום מרכזי בחברה המערבית . הלוא הרלטיביזם , כפי שראינו , מושרש עמוק בחברה הפוסט - מודרנית ובהשקפה הפוסט - מודרניסטית . לכן דומני שאלאן בלום , שביקש לחסום את השפעת הרלטיביזם על התרבות והחברה האמריקניות , לא יוכל להשיג את מבוקשו . ניסיונו לשמר את האמונה 10 יש גם ביקורת פסיכולוגית המצביעה על למידה פגומה או נזקים נפשיים שעשויים להיגרם מסמכות חינוכית ברוח שמרנית , שמבססת הוראה דוגמטית , ודאית ומוחלטת ( ראו למשל למפרט , ; 2008 רוג ' רס , ; 1973 שרמר , תשנ " ט ) , אולם בחרתי להתמקד כאן בסוגיה הפילוסופית של סמכות חינוכית ולא בזו הפסיכולוגית , ועל כן ביקורת זו לא תפותח . כדי לא לחטוא...
אל הספר