פרק שישי: "וקראו למקוננות ותבואינה" (יר' ט, טז) - אבלות ומגדר

" כמו טחנת רוח ישנה / תמיד שתי ידים מורמות לצעוק אל רקיע / ושתים מורדות להכין פרוסות . [ ... ] / היא שמה אותי , / כהגר את ישמעאל , / תחת אחד השיחים . / שלא תראה במותי , במלחמה , / תחת אחד השיחים / באחת המלחמות" יהודה עמיחי , לאם  אל הספר
הקיבוץ המאוחד