2. האיסור על אהרן ובניו להתאבל על נדב ואביהוא (וי' י)

טרגדיה קשה פקדה את משפחתו של הכוהן הגדול , אהרן , בעיתוי לא צפוי . פרקים ח – ט בספר ויקרא מדווחים כיצד נמשחו אהרן ובניו בשמן המשחה , ולאחר הכנות דקדקניות וקפדניות החלו למלא את תפקידיהם בקודש . פרק ט מסתיים באופן חגיגי במיוחד : וישא אהרן את ידו ( קרי : ידיו ) אל העם ויברכם וירד מעש ֹ ת החטאת והע ֹ לה והשלמים . ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד . 33 אוארבך , צלקתו , עמ ' . 8 . 34 בדומה לכך ספר מקבים ד ( יד , יא – טז , כה [ עמ ' רפ – רפג ]) מעלה על נס את אם שבעת הבנים , שלמרות אהבתה העזה לבניה עודדה אותם למסור נפשם על קידוש ה ' . יתרה מכך , היא נמנעה מלקונן על בניה ועל מר גורלה ולא התאבלה עליהם משום שהייתה כה נחושה בדעתה לעשות את המעשה הנכון בעיני ה ' . היא אף הזכירה לבניה את אברהם , שלא היסס לשחוט את בנו . וראו לעיל , פרק שלישי הערה . 40 ה ' אל כל העם . ותצא אש מלפני ה ' ותאכל על המזבח את הע ֹ לה ואת החלבים וירא כל העם ויר ֹ נו ויפלו על פניהם ( וי ' ט , כב – כד ) . אולם רגעי השיא הללו של התרוממות הנפש נקטעו באורח טרגי : התגלות ה ' בדמות האש שיצאה ואכלה את הקרבן ( ט...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד