פרק חמישי: הימנעות מביטויי אבל

" ואין נדים לו , הו , אדון , בלילה , אין סנטר ודמעה מתגלגלת" חיים גורי , איש הולך " הלכתי אל הלילה הזה / שאיננו נגמר / ופתא ֹ ם היה ב ֹ ק ֶ ר / והשמש האירה / את פני החיים / שקנאו במתים" לאה גולדברג , שארית החיים לעתים מדגיש המקרא שעם מות אדם מסוים לא התאבלו עליו , ולעתים הדברים מסתברים , גם אם אינם מפורשים . בכמה נבואות נאמר שעם ישראל עתיד שלא להתאבל על מות מלך או על צרה לאומית שתפקוד אותו . להימנעות מביטויים של אבל כמה סיבות , כפי שאנסה להראות בפרק זה . בחלק הראשון של הפרק אציג סיבות כלליות הגורמות לכך שלא ינהגו מנהגי אבלות במקרים מסוימים , ובחלקו השני אבחן - לפי סדר המקראות - מקרים ספציפיים שבהם לא באה תגובה של אבל מצד קרוביו של המת .  אל הספר
הקיבוץ המאוחד