מלבד מנהגי האבל המקובלים שהוזכרו לעיל , נראה שניתן למצוא בתנ " ך גם התייחסות להתנהגות הנראית ספונטנית ( אם כי ייתכן שבכמה תרבויות קדומות נחשבה למנהג אבל ) : הליכה חסרת מטרה , הלוך ושוב , שהיא תוצאה של נפש סוערת , ובמקרים רבים תסמין לדיכאון , ביטוי לאי שקט פסיכו מוטורי ( . ( psychomotor agitation מיכאל ברה ציין במאמרו שהתנהגות של הליכה מסוג זה משמשת טופוס ספרותי של תרבויות רבות , קדומות ומודרניות כאחד , והביא לכך דוגמאות מן העת העתיקה ומן העת החדשה . כך למשל הביא דוגמה מהקינה השומרית אנחות בלילה , המתארת את מצוקתה של האלה איננה בעקבות הרס הפולחן בעירה . איננה העידה על עצמה : " איני יכולה לישון . איני יכולה לחלום . אני נודדת הנה והנה . איני יכולה לנוח [ ... ] איני יכולה לישון " . בדומה לכך מסופר כי גלגמש , חסר המנוחה לאחר מות חברו אנכידו , " סוב יס ֹ ב לפניו ולאחריו " ( עלילות גלגמש , לוח שמיני ) . בהמשך , בעודו אבל על מות ידידו , שעט גלגמש בשדה כ " רואה ב ִ עותי רוח " ( שם , לוח עשירי ) והעיד על עצמו בפני המוזגת סידורי : " מאז הלך לא ראיתי חיים / אשוטט כמו שודד בלב הישימון " ( שם ) . על...
אל הספר