3. הקבועה ככלי לניסוח תווית התימה

התימה מחברת כמקורות תחת שמרח רכים . המיתוס על ראשיתו של אברהם נטבע כזיכרון הקולקטיבי כמכלול של כמה סיפורים שהתפתחו תחילה בנפרד והתלכדו ליצירה סיפורית רחבה יותר בימי הביניים בשם : " מעשה אברהם " . הסיפורים האלה תויגו בהוריות שונות : " אברהם והפסילים ' / " אגדת אברהם " , " מעשה אברהם אבינו ע " ה " " אברהם ונמרוד " וערר . נדרשה קביעת תווית אחידה שתבטא את המצאי הקיים , ' ועם זאת תמלא פונקציה פרשנית בהצביעה על תפיסת החוקר אח משמעות התימה , התווית אמורה לשקף פנומן שהוא יותר מסך כל הגרסאות . כשם שכל גרסה קיבלה תווית בהתאם לדגש העלילתי שעיצב מחבר אינדווידואלי , כך תווית התימה כולה אמורה לשקף את הפונקציה המרכזית העולה מתוך כלל הגרסאות , תרוית של תימה אמורה לשקף את הפנומן של התימה . שהוא יותר מסך כל הגרסאות , ניסוח תרוית התימה הוא נקיטת פרשנות , שיש בה כדי להצביע על תפיסת התימה בעיני החוקר . ובכך חשיבותה , דמרתר של אברהם קשורה בסיפורים רבים . ואת כל קורות חייו ניתן לראות כאפרס רחב יריעה . * על אף ההגבלה המתודית במחקר הנוכחי לתחומי תימה אחת ניתן להצביע על שלושה קשיים בהגדרת התווית . שאמורה לשקף א...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן