הסמיכה והשמחה

למה הפכה המחלוקת על הסמיכה למעין מטפורת על של המאבק בין הבתים ? ייתכן כי התשובה ( לפחות בחלקה ) פשוטה למדי , והיא מונחת בהדהוד בין ׳לסמוך׳ ו׳לשמוח׳ , בין הסמיכה לשמחה . רמז לכך מתחבא בשני הסיפורים על בן בוטא . האיסור השמאי 23 ב״ר מא , ג ; מב , ז ; ויק״ר יא , ז . 24 אותו זיהוי מתחבר אף הוא למארג עין / גלגל / עולם . עבד אברהם מתפלל על עין המים שהאל יעשה חסד עם אדונו , ומכאן מסיק המדרש כי ׳הכל צריכין לחסד , אפילו אברהם שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו׳ ( ב״ר ס , ב ) . 25 ב״ר נה , א . 26 בפרק השביעי חיברנו בין פתיחת המעיין המשיחי ופקיחת העיניים , בפרט על רקע סיפור העיוור שישו מרפא ליד השילוח . 27 רמז נוסף לתיקון השמאיות נמצא בתחביר המשפט ׳הוא סימא עינו של עולם ... ילך ויתעסק בעינו של עולם׳ . אם המשפט בנוי על העיקרון של עין תחת עין , אותו עיקרון אינו מתפרש כאן ככתבו . לפי הפירוש הליטרלי שחז״ל מייחסים למתנגדיהם ( צדוקים , בייתוסים ) , ׳סימא עין חבירו , יסמא את עינו׳ ( מגילת תענית ד ) . כאן , לעומת זאת , בהתאם לגישתם הדינמית ( ׳יכול סימא את עינו – מסמא את עינו ... תלמוד לומר ... ׳ [ בבא קמא פג ע״ב ]...  אל הספר