התרת הנדר

מאחר שאהרן נבחר על ידי הלל כמודל של גישה אנטי קנאית , צצה שאלה בלתי נמנעת . האם דמותו אינה שולית לעומת זו של משה , הנציג הנורמטיבי של הדין ? את 85 ויק״ר לו , א ומקבילות . להערה האחרונה ראה משנה כריתות ו , ט . 86 קידושין לא ע״א . 87 חגיגה יב ע״א . התשובה יש לחפש בדיוקן המורכב של משה בעיני החכמים . בעוד שמשה המקראי מופיע לא פעם כמוכיח את העם הסורר , הם נוטים להגביל במידת האפשר את הופעתו הקנאית ( בעיקר למקרה שבו הוא פונה לעם במילים ׳שמעו נא המורים׳ , ושעליו ייענש באי כניסה לארץ ישראל [ במדבר כ , ז – יג ]) . בדרך כלל הוא מוצג על ידם כגיבור אנטי קנאי , וכך בראש ובראשונה בפרשת העגל . לא משה המזדהה עם האל הקנא אלא משה הנלחם בקנאת האל , הוא זה שמדבר אל לבם . אלא שבכך רב הדמיון בינו לבין אהרן . כשם שאהרן פועל לנטרול הקנאה , בפרט בתור כוהן הממונה על עניין הסוטה , כך נוהג משה בהתערבו לטובת בני ישראל . בין אם הוא שובר את הלוחות ובין אם הוא מתפלל למען העם , הוא כמו נאבק באחיזתו של האל בנורמה קנאית , אחיזה שממנה האל – בדומה לבעל הקנאי – צפוי להיחלץ באקט חתרני של בחירה בחיים . ראינו בריטואל הסוטה שה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן